על מגע

הרבה ממה שחשבנו לנכון לגבי מגע, במיוחד לעוסקים בטיפול במגע, עובר כעת מחשבה מחודשת. למדנו הרבה מהשנים האחרונות עם הקורונה. שיחות על איך לגעת, והחשיבות של מגע חשובים מתמיד.

מגע יכול לעזור לנו לפגוש את המקומות חסרי המילים שלנו בצורה שקשה לגשת אליה באמצעות שיחה בלבד. מגע איטי, עדין ובטוח, יכול לעזור לנו לשנות את הליבה הרגשית שלנו ולעזור לנו להרגיש את החיים הפועמים בנו. היום אני חוגגת את עוצמת המגע, משתפת בחמש סיבות מדוע זה כלי חשוב כל כך להקל על חרדות, כאבים וטראומות, ומזמינה אתכם לוובינר בנושא.

1. כל בני האדם צריכים מגע כדי לשגשג

ישנן עדויות חזקות וקשות לגבי ההשלכות השליליות של היעדר מגע. חוסר מגע היה מאפיין עיקרי בהזנחה, הסבל והבריאות הגרועה של יתומים ברומניה בשנות ה-80. ילדים ללא מגע, גירוי וטיפוח יכולים ממש לאבד את היכולת ליצור קשרים משמעותיים לשארית חייהם. בספרם, Touch in Child Counselling and Play Therapy, כותבים קורטני ונולאן, "תפקיד המגע והקלט החושי בהתקשרות הוא בעל חשיבות עליונה וכולל החזקה, נדנוד, האכלה, התבוננות וקרבה פיזית". אנשים בגיל השלישי עלולים להגיע למצבים קשים ללא מגע. ב-Elder Care Alliance כותבים 'היעדר מגע אנושי עלול לגרום להשפעות פיזיות ורגשיות שליליות עבור מבוגרים. ללא מגע אנושי, קשישים נמצאים בסיכון מוגבר לחרדה, תחושת בידוד, מופחתת האמון בשותפים לטיפול וירידה במודעות לחושים.

2. מגע היא אחת הדרכים שבהן אנו לומדים לראשונה על העולם

אנו לומדים על העולם, ועל כל המבנים היסודיים המרכיבים את העולם שלנו באמצעות מגע, ולא באמצעות שפה. חשוב להעריך את הידיעה חסרת המילים הזו. העצמיות לא נוצרת על ידי התבוננות ותאור מילולי לחוויה - זה מגיע הרבה יותר מאוחר. להיוולד זה כנראה אחד הדברים הקשים ביותר שעשינו אי פעם. הדחיפה, ההתנגדות והכוחות שחווינו כיילו את מערכות זיהוי האיומים שלנו לגבי מה מהיר מדי, איטי מדי, קשה מדי, יותר מדי. ככל שאנו גדלים, המושגים המוקדמים ביותר ותחושת העצמי שלנו מעוצבים באמצעות פעולה ומגע. אנו פוגשים קצוות ודברים שמתנגדים, אנו נדפקים בדברים כאשר אנו נופלים, ומצד שני, אנו (בתקווה) חווים דפיקות לב חמות ורכות בתוכנו ותחושה בטוחה עם גופים אחרים. מגע עור לעור מומלץ כעת באופן אוניברסלי כדי לעזור לתינוקות לשגשג. הוא מרגיע  הן את האם והן את התינוק, מווסת את קצב הלב והנשימה של התינוק ומפחית מתחים. 'טיפול קנגרו', שבו התינוק מוחזק על החזה החשוף, מציל את חייהם של פגים. בדו"ח של Feldman et al, הם הסיקו, "ילדים שקיבלו 'טיפול קנגורו' הראו תגובת לחץ מוחלשת, שיפור בהפרעות נשימתיות, שינה מאורגנת ושליטה קוגניטיבית טובה יותר". 

3. מגע הוא דבק חברתי

מגע בין אישי הוא צורה מכרעת של דבק חברתי. בספרו משנת 2015, Touch: The Science of Hand, Heart, and Mind, לינדן מצא שקבוצות הכדורסל של ה-NBA שחלקו יותר נגיעות בתחילת העונה שיחקו טוב יותר במשך כל העונה; 'מגע חגיגי... היה קשור לביצועים גבוהים יותר'. Dacher Keltner (2009), חוקר רגשות רב השפעה, כותב שמחוות יומיומיות, כמו טפיחה על השכם או ליטוף יד, הן "הרבה יותר עמוקות ממה שאנו מבינים בדרך כלל". מגע 'הוא השפה העיקרית של חמלה, אהבה והכרת תודה'.

4. מגע מחזק את האנושיות שלנו ויוצר ביטחון

מגע יכול לשמש ככלי לתחושת חיבור, במיוחד אם, במקום להשתמש במודל הישן של 'לגעת כדי לעשות משהו למישהו', אנו חושבים על מגע כעל חיזוק בסיסי של האנושיות שלנו. באופן זה, כדי לעשות טוב עם המגע שלנו, אנחנו צריכים להיות מאוד נוכחים עם עצמנו ועם האחר. עלינו ליצור מרחב שבו ניתן לקבל מגע בבטחה ברמות העמוקות ביותר של החוויה. אלו מיומנויות הנרכשות במהלך קורס הכשרת המטפלים של Body Intelligence. כאשר אנו עושים את זה, מגע עוזר לאנשים להרגיש מחוברים יותר לגופם, ולחוש את הגוף שלהם כמקום בטוח, מה שעוזר לכבות את מנגנוני הסכנה שלהם של חרדה או כאב, ולהרגיש פחות תקועים, המומים ואבודים בטְרַאוּמָה.  

5. מגע איטי, עדין, שנעשה בתקשורת והקשבה, כמו בקרניו סקראל, יכול להקל על כאב, טראומה וחרדה

בטראומה, כאב וחרדה, מגע יכול להוות גירוי בטוח וחדש המאפשר גישה לפיזיולוגיה שלנו. רק הפעולה הפשוטה של ​​אחיזת יד יכולה להוביל לפחות כאב באמצעות 'סנכרון בין אישי' של גלי המוח, קצב הלב והנשימה. המוח שלנו נוטה להיות קודר: חוויות רעות זוכות להרבה יותר תשומת לב מאשר חוויות טובות. מגע יחסי (כזה שנעשה בתקשורת בטוחה והקשבה) יכול להשפיע לטובה- להתרחק מהרגשות הרגילים, עמוסי האבדון, כמו פחד, התכווצות ובידוד ולקרב אותנו לתכונות אנושיות ובסיסיות של התפתחות כמו משחקיות, התרחבות, סקרנות וקהילה.